top of page

חופשה זוגית רומנטית מטעינת אנרגיות ברודוס

בספונטיות רעננה, אחרי 4 שנות הורות וטיסה משפחתית משותפת בקיץ שעבר, החלטנו שהפעם

זה רק אנחנו, 5 ימים של חופשה מפנקת ברודוס.

בכתבה תוכלו למצוא את כל הפרטים איך לחוות את לב ליבו של האי בדרך מעט שונה מחופשת בטן גב במלון הכל כלול.

בהתחלה חששנו מעט לסגור את הטיסה, אחרי השרפה הגדולה שהייתה באי ביולי האחרון. אבל מבירור עם חברה יוונייה שבדקה לנו עם חברה שלה שמתגוררת ברודוס הבנו שהכל בסדר ושהחיים חזרו לסדרם.


ספטמבר זה אולי לא הזמן הכי גמיש לסגירת חופשה ביוון, אבל מי שמצליח לטוס דווקא בתקופה הזו זוכה למזג אוויר נעים ולזמן מדויק מבחינה תיירותית שהרי מדובר בסוף העונה ויש פחות עומס.

ארזתי את מיטב הפריטים מהקולקציה החדשה אל תוך הטרולי.

מהארץ מאיר סגר לנו וילה בהרים, שממוקמת בלב יער ליד הכפר Salakos, את הוילה הוא מצא בAIRBNB אבל רגע לפני שהזמין דרך האתר הוא החליט להתקשר ישירות לבעלי הוילה דרכם שילמנו 90 יורו לילה במקום 155 יורו עם העמלות של Airbnb.

וזה טיפ שלי אליכן, על מנת להוזיל עלויות, צרו קשר ישירות עם המלון/וילה לפני שאתם סוגרים דרך airbnb. מאיר שיחק אותה בשנית וסגר לנו רכב ב-19 יורו ליום בלבד, אחרי השוואת מחירים וקריאת ביקורות.

מודה שלי זה היה נשמע מעט מפוקפק אבל שהגענו גילנו שמדובר בחברה קטנה עם שירות אדיב.


נחתנו בבוקר אז החלטנו לצאת לסיבוב קצר בעיר רודוס לפני שנתמקם בוילה. אחרי סיבוב קצר

החלטנו לחזור על עקבותינו ולשוב לטברנה כפרית עם נוף לקו החוף שראינו בדרך לעיר. האוכל בה היה פשוט אך טעים.

בגלל שנחתנו ביום ראשון רוב המקומות היו סגורים. נסענו כ-40 דקות לוילה, קצת אחרי הכפר ירדנו מהכביש לשביל עפר, בהתחלה מעט חששתי שהוויז טעה אבל בסוף הדרך הייתה בסדר והגענו למתחם וילות יפייפיות מאבן עם נוף קסום.

וילת אבן יפייפיה עם בריכה פרטית מאובזרת בכל טוב, מטבח יחסית גדול ואפילו מכונת כביסה. אחרי מנוחה מהמסע והתרשמות מביתנו החדש לימים הקרובים יצאנו למרכז הכפר לקראת שקיעה, שם מצאנו 3 טברנות מקומיות בהם סעדו ושיחקו שש בש זקני הכפר. התיישבנו באחת מהמסעדות ואכלנו עלי גפן וסופלאקי טעימים. נהנינו מתחושת הזרות והעובדה שהיינו התיירים היחידים במקום. זה היה הסימן לתחילת חופשה OFF RODE כמו שאנחנו אוהבים.

ביום השני החלטנו לנסוע ללינדוס, העיר הלבנה שנבנתה למרגלות אקרופליס (מקדשים עתיקים)

בדרך עצרנו בכפר קטן בשם APOLLONA, בבית קפה מקומי בו הגישו לנו טוסט עם תפוצי׳פס שזה היה מעט משעשע, שתינו קפה והמשכנו בדרכנו אל העיר.

רגע לפני שירדנו לחוף של לינדוס, מאיר הסתכל בגוגל מפס וגילה מפרץ קטן קצת אחרי העיר עם רצועת חוף קטנה יותר .

החלטנו לדלג על העיר ולנסוע ישירות לשם, עוד מהרכב גילנו רצועת חוף יפייפיה ומפנקת. שכרנו שתי מיטות ב40 יורו, אחרי טבילה במים צלולים, צללנו בספרים, אני מאוד לא ממליצה על המסעדה בחוף היא יקרה והאוכל בה לא מזהיר. הסתפקנו בשתייה ופירות ונישנושים שהבאנו איתנו. אחר כך נסענו אל העיר. חנינו למעלה בחניית עפר וירדנו רגלית הליכה כ- 7 דקות. הסתובבנו בסימטאות העיר עמוסת המסעדות וחנויות תיירים.

מפרץ סנט פול

משם המשכנו אל סופר מרקט שראינו בדרך להצטייד במצרכים לוילה. צמוד לסופר גילנו מסעדת גירוס (שווארמה יוונית) קטנה שהחלטנו לאכול בה והיא לא אכזבה . עשינו קניות, הצטיידנו בכל טוב ויצאנו לדרכנו חזרה אל הוילה, נסיעה כבת שעה בין הרים וכפרים ציוריים שביניהם התגלו שאריות השרפה.

זה היה דווקא מחזה יפה, האדמה המפוחמת שממנה יצאו חצבים לבנים והעצים השרופים

נתנו אווירה של צבעים חומים של סתיו. לא היו שוליים לעצור לצלם בצדי הכביש לכן צילמתי תוך כדי הנסיעה.

הגענו לקראת הערב, מאיר שם לי מוזיקה והתחלתי לבשל ולפזז. אכלנו במרפסת הוילה פסטה בשמנת עם תרד ופטריות שמצאתי בסופר. צחקנו, דיברנו על הבנות ועל העתיד, זה היה ערב מושלם.


ביום השלישי קמנו יחסית מוקדם, מאיר הכין לנו א.בוקר מפנקת שאחריה התארגנו ונסענו לטיול בעמק הפרפרים, מקום יפייפה ומסודר והגישה ומסלול ההליכה בצל בהחלט נוחים. זו הייתה הפעם הראשונה בה נתקלנו בכמות נכבדה של תיירים.

אחרי הליכה קצרה במסלול המשכנו משם אל חוף קלית'אה ספרינגס שבו היו בעבר מעיינות חמים ׳מרפאים׳ ובית מרחץ שעוד היו ידועים בעת העתיקה. הכניסה בתשלום של -4 יורו לאדם. בדרך אל החוף מטיילים בין מבני כיפה עתיקים שבהם היו בעבר המרחצאות החמים.


אם תישארו מספיק זמן בחוף תוכלו לראות זוגות חתן וכלה שמגיעים להצטלם או להתחתן שם. שהינו כמה שעות בין טבילות במים ובספרים שלנו במפרץ קטן ומסודר, אכלנו פיצה נחמדה מהמסעדה על החוף שאחריה החלטנו להתקפל בחזרה לכיוון הוילה ( נסיעה של כ50 דק' ) באמצע הדרך עצרנו בטברנה בהרים שממוקמת למרגלות מנזר. אני שתיתי קפה לצד עוגת אגוזי מלך ביתית שאפתה בעלת המקום, מאיר התרענן לו בשיק פירות עם אלוורה. קרני השמש ניצנצו מבעד לעצים וזה היה הסימן לצאת בחזרה לדרך.

קצת לפני שהגענו לוילה מאיר ביקש לעצור בתצפית לשקיעה, פרשנו שמיכה ונפרדנו מהשמש. מתוך העמק מתחתינו יכולנו לראות את שבילי העזים ובית אחד מבודד שממנו נשמעו נביחות כלב שהבחין בנו, זה מה שהכי אהבנו בנסיעות האלה, לגלות כל פעם בתים באמצע שומקום, חלקם של חקלאים החיים בפשטות, חלקם בתי נופש עם גינות מושקעות ומרהיבות.

הגענו לוילה התארגנו זריז ויצאנו שוב אל הכפר אפולונה בו מצאתי טברנה מסורתית, Mageirotechneio Taverna עטורת המלצות. בשונה מטברנות אחרות הטברנה הזו לא הייתה ממוקמת בכביש הראשי של הכפר, בעל המקום סיפר לנו שהתייר הראשון הגיע לפני 5 שנים ואחרי ביקורת טובה שלו בגוגל מפס החלו להופיע עוד ועוד תיירים. בהמלצתו הזמנו לפתיחה סלט חצילים עם אגוזי מלך וגבינה מקומית וצלחת עם שלושה סוגי לחמים שנאפו במקום עם מטבל זיתים מהזיתים שהם מגדלים. רגע לפני שהגיעה המנה העיקרית הם הגישו לנו מרק צח בציר טלה וירקות שורש עם פתיתים בעבודת יד של נשות הכפר. התרגשתי מהאוכל ומה חוויה שהייתה לנו שם, חזרתי באורות אל הוילה וכל הדרך מאיר צחק עליי איך אני מתרגשת מאוכל .

ביום הרביעי מאיר הצליח לשכנע אותי להישאר בוילה.

אני שאוהבת יותר להיות בתנועה ולחקור כמה שיותר מקומות חדשים, מתקשה לשבת בשקט לאורך זמן לכן סיכמנו על חצי יום סתלבט. בצהריים נסענו שוב לטברנה שהתאהבתי בה באפולונה. בעלי המקום ישר זיהה אותנו, שיתפתי אותו שהפעם הגעתי עם מצלמה כדי לצלם את המנות לכתבה, הוא מאוד התרגש וכמו בערב הקודם הוא ידע להמליץ לנו על מנות נהדרות.

בגלל שהמנות העיקריות מאוד גדולות התלבטנו מה לקחת, הוא ראה שאני מאוד סקרנית לטעום את שתי המנות של הטלה ולכן הביא לי חצי מנה מהתבשיל טלה ומנה של טלה בטאבון למאיר.

פתחנו את הארוחה עם יין מקומי של יקב מהכפר, כדורי גבינה מטוגנים ומג׳יטרה מאפה בצק מטוגן ממולא בגבינה מעליו ריבת ענבים ומתחת כרוב בוינגרט תפוזים, זו הייתה מנה ואווו!!! גם מאיר שלא הכי אוהב גבינות, עף. לצד שני המנות קיבלנו סלט פרש ירוקים מגינת הירק עם מלפפון כבוש שבעל המקום החמיץ.


העיקריות הגיעו, מנת טלה בטאבון על ירקות צלויים עם צ’יפס מתחת שספג את כל טעמי הבשר, אני לא הכי חובבת טלה אבל גם הפעם זה היה וואו, הטלה היה קריספי מבחוץ ורך מבפנים. המנה השניה של התבשיל טלה עם האורז גם הייתה מעדן. יצאנו משם מלאים ומרוגשים מכל הטעמים החדשים.

לא משנה איפה תחליטו להתמקם על האי זו בהחלט טברנה ששווה כל מרחק נסיעה, אתם תודו לי על כך.



אחרי ארוחת הצהריים נסענו אל העיר רודוס לפגוש חברים מהארץ, הסתובבנו יחד בעיר העתיקה חלקנו חוויות ולקראת ארוחת הערב הלכנו בהמלצתי לטברנה משפחתית ותיקה בין הסמטאות, פתחנו בסיזקי עם פיתה ומאפה גבינה מלוח עם זיגוג של דבש ולעיקריות אכלנו מוסקה ופירות ים. בעל המקום הקשיש מילצר אותנו בהתרגשות על אחד מקירות המסעדה הבחנתי בתמונות שאחר כך הסתבר לי שאלו תמונות משפחתיות של תחילת המסעדה.

יום חמישי ואחרון

אחרי בוקר איטי ארזנו חפצנו ונפרדנו מוילה עם טעם לעוד, מאיר ביקש לשתות קפה בנוף ואני שהתמקצעתי בחיפוש מקומות אוכל בגוגל מפס מצאתי את המקום המושלם. נסענו בדרך חדשה אל הצד המערבי של האי ומחוץ לכפר embonas מצאנו את המקום, שתינו קפה במרפסת המסעדה,

מזג אוויר היה מושלם. משם המשכנו לסיבוב נוסף בעיר רודוס לקניות וצהריים עד להחזרת הרכב והטיסה. מוכרחה להודות שאחרי שהייתי באי קורפו לפני כמה שנים שהיה כל כך יפה ומדהים, הגעתי עם ציפיות נמוכות לרודוס, אבל האי הפתיע אותי בחופים, בטעמים ובכל מה שיש לאי להציע לתייר.

זהו, עכשיו מזמינה אתכן להציץ בקולקציה החדשה ולבחור לכן קימונו לחופשה הקרובה שלכן.

אם המידע בכתבה היה לכן שימושי תייגו בסטורי (: שנדע.




272 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page